Jump to content
  • תכנון חשמלי של רשת can-bus בכלי רכב


    Igalz

    הרעיון לכתבה נוצר בעיקבות שאלה בפורום הטכני, התחלתי לכתוב תגובה בפורום שלבסוף התנפחה לכתבה טכנית שלמה.
    מקווה שהיא תתרום לכם להבנה מעמיקה יותר על מבנה הרכב שלכם.

     

    כידוע בכל רכב מודרני ישנן יחידות מחשוב רבות שמתקשרות אחת עם השניה על גבי רשת תקשורת מסוג can-bus.
    ישנן רשתות תקשורת נוספות שלא נדבר עליהן כאן.
    רשת can-bus מבוססת על זוג חוטים שזור בודד שרץ ומתחבר ליחידות המיחשוב השונות אחת אחרי השניה.
    וכך בעצם אנו חוסכים חיווט מיותר שילך לכל יחידה בנפרד.
    מדוע נדרש זוג חוטים ולא מספיק אחד? מדובר בשידור של אות דיפרנציאלי.
    כלומר על חוט אחד משודר אות, ועל החוט השני משודר ההיפוך שלו. האות הסופי הוא תוצאה של חיסור בין שני האותות הללו.

    canbus10.JPG.076cc561799666892b327e4bd3afd603.JPG

     

    היתרון בשיטה זו הוא שאם מתלבש רעש כלשהו על החוטים, סביר להניח שהוא יתלבש על שניהם בצורה פחות או יותר זהה,
    וכאשר נחסר את האותות אחד מהשני הרעש יתאפס.

     

    טופולוגיה בסיסית של רשת CAN-BUS פשוטה בהגדרתה נראית כך:

    canbus1.jpg.25593300340c3c44abd2e35a449365ff.jpg

     

    כלומר ישנו זוג חוטים (שזור) שרץ בכל הרכב ואל החוטים הללו על הדרך מחוברות יחידות מחשוב שונות ומשונות. עד כאן הכל פשוט.

     

    הזוג חוטים הזה, כמו כל מוליך, יש לו פרמטרים חשמליים: התנגדות, השראות וקיבול.

    אם אנחנו מעבירים בקו הזה סתם מתח כלשהו, כל הפרמטרים הללו לא מעניינים אותנו יותר
    מידי ואנחנו מתייחסים אל החוט כאילו היה קצר מנקודה א' לנקודה ב'.
    אבל ברגע שאנחנו מעבירים בקו הזה שידור גלים בתדר כזה או אחר, יש להתייחס לזוג חוטים הללו לא כאל קו תמסורת,
    ולקחת בחשבון את הפרמטרים החשמליים שלו.

     

    אז מתי זוג חוטים הופך מסתם מוליך לקו תמסורת?! זה תלוי מה אנחנו דורשים ממנו.
    אם אנחנו מעבירים עליו תדר נמוך למרחק קצר, ההשפעה של הקיבול וההשראות זניחות וניתן להתייחס לקו כסתם קצר.
    אם אנחנו מעבירים תדר גבוה למרחק ארוך, אז הפרמטרים החשמליים של הקו מתחילים להשפיע על צורת האות
    ונתייחס לזוג חוטים כאל קו תמסורת.
    אז מה זה תדר נמוך\גבוה? ומה זה מרחק קצר\ארוך? בעצם מדובר ביחס שבין אורך החוט לבין אורך הגל שעובר בו.
    אורך גל הוא המרחק שהגל עובר בזמן מחזור אחד, שווה בקירוב למהירות האור חלקי תדר הגל.
    אם אורך המוליך שלנו גדול בהרבה מאורך הגל בעל התדר הכי גבוה העובר בו, יש לנו ביד קו תמסורת.
    אם אורך המוליך קצר ביחס לאורך הגל, ניתן להזניח את מרבית התופעות החשמליות ולהתייחס לקו כסתם חוט מוליך.

     

    המאפיין העיקרי של קו תמסורת שאני אתייחס אליו כאן הוא עכבה אופיינית. אמרנו שלקו תמסורת ישנה התנגדות קיבול והשראות.
    שלושת המאפיינים הללו יחד יוצרים עכבה אופיינית לקו. כלומר גל שמתקדם בקו תמסורת כל הזמן מרגיש את העכבה האופיינית של הקו,
    כמו שכדורגל שעף באוויר מרגיש את התנגדות האויר מופעלת עליו.

     

    נחזור להסתכל על האיור למעלה, יש לנו גל שמתקדם על זוג החוטים של הcan-bus הוא מרגיש כל הזמן עכבה אופיינית של 120 אוהם (על פי התקן).
    כאשר אותו גל מגיע לקצה הרשת, לפתע החוט נגמר. בעצם במקום להרגיש עכבה אופיינית של 120 אוהם, הוא לפתע נתקל בעכבה אופיינית גבוהה מאוד (חוטים באויר),
    שנהוג לקרוא לה עכבה אינסופית.
    בהקבלה נסתכל על אותו כדורגל שעף באויר ולפתע פוגע בקיר.
    כמו שהכדור יוחזר מהקיר ויתחיל לנוע בכיוון השני, כך גם הגל שלנו יתחיל לנוע בכיוון השני. רק שמאחוריו נעים גלים נוספים,
    והוא מתחיל להתערבב איתם (התאבכות גלים).
    כך בעצם תופעת ההחזרות נוצרת ופוגעת באותות המשודרים בתווך תקשורת.

     

    שווה לציין שאותה פיסיקה עובדת לכל גל בכל תווך, רק השמות משתנים. כמו שזה נכון לגל חשמלי במוליך ועכבה אופיינית,
    זה נכון לגל אלקטרו מגנטי (לדוגמא אור) הנע במרחב ומושפע ממקדם השבירה (diffraction coefficient),
    זה נכון לגל אקוסטי שמושפע מצפיפות החומר (יתכן שאני לא מדייק במונח), זה נכון לגל בים.

     

    אז מה אנחנו יכולים לעשות בשביל למנוע מהגל לחזור מהקצה הפתוח של זוג החוטים שלנו? פשוט מאוד,
    נשים שם נגד חשמלי שיספוג את האנרגיה של הגל.
    אבל לא סתם נגד, אלא נגד מתואם לעכבה האופיינית של הקו, כלומר 120 אוהם, על מנת שהגל יראה כל הזמן את אותה העכבה.
    לנגד הזה קוראים נגד טרמינציה מקבילי.
    בהקבלה לאותו כדורגל, נשים שוער שיתפוס את הכדור ובעצם עם הידיים שלו יספוג את האנרגיה שהייתה לכדור תוך כדי תנועה.

    canbus2.jpg.02b7ebdabdac36f7f36e5c45505788ca.jpg

     

    מדוע אם כך נהוג לדבר בספרות על 60 אוהם ולא על 120? כי אם נשים רב מודד פשוט על מצב מדידת התנגדות על שני קווי ה CAN שלנו,
    המודד יראה שני נגדי 120 (אחד מכל צד של הרשת) מחוברים בחיבור מקבילי מה שנותן התנגדות שקולה של 60 אוהם.
    כך שטכנאי שימדוד את הקו הזה, יודע שאם הרב מודד מראה 60 אוהם, ישנם שני נגדי טרמינציה בשתי קצוות הקו.
    אם רב המודד מראה 120 אוהם זה אומר שאחד הנגדים חסר.

     

    ניתן לשים לב בסרטוט שלי שכל יחידת מחשוב שמחוברת לרשת שלי,
    למעשה יוצרת גם היא זוג חוטים שמסתיימים ללא טרמינציה. מה שנקרא stub (זנב? גדם?).
    כמובן שזה פוגע באות באותה מידה, לכן בהגדרה אנו נדאג שהחוטים הללו יהיו קצרים מאוד.
    כמה קצרים? שוב קצרים מאוד ביחס לאורך הגל שעובר עליהם.
    בפועל בחלק מיחידות המיחשוב ברכב קווי הCAN-BUS נכנסים פנימה דרך פינים יעודים בקונקטור עד הכרטיס האלקטרוני, שם מתבצע החיבור הנוסף לקו,
    וקווי התקשורת יוצאים החוצה דרך זוג פינים נוסף בקונקטור וממשיכים הלאה. בצורה כזו:

     

    canbus3.jpg.0db3424ae0cb6461393655b56cdbc637.jpg

     

    יש לציין שתדר מקסימלי שנע בקו אינו מושפע רק מקצב השידור שלנו (ביטים לשניה), אלא בעיקר מצורת האות, כלומר מקצב שינוי האות בקו.

    בדוגמה המובאת כאן של שני גלים בעלי אותו קצב שידור בדיוק:

    canbus4.jpg.9a3340bf2936c1a751fd24273b9d9aa2.jpg

     

    הגל העליון יהיה בעל תדרים גבוהים הרבה יותר מאשר הגל התחתון, בגלל קצב שינוי גבוה יותר של רמת האות, ולכן הוא יושפע הרבה יותר מכל חוסר תיאום שישנו בקו התמסורת.
    צורת האות (signal shaping) כמובן גם היא מוגדרת בתקן וכל ציוד קצה חייב לעמוד בהגדרה שלה.
    אני לא אכנס כאן לפירוק האות לתדרי בסיס (הרמוניות) והתמרות למישור התדר, זה חפירה ליום אחר.

     

    שווה לציין גם שככל שעולים עוד ועוד בתדרים, העסק מתחיל להסתבך יותר ויותר מבחינה פיסיקלית, ואפילו כיפוף בחוט יכול לגרום להחזרות.
    אבל זה דיון שלא רלוונטי כל כך לcan bus אלא יותר לאלו שעוסקים בתקשורת בקצבים של מאות מגה ביט וגיגה ביט.
    can-bus מוגדר לעבוד בקצבים של עד 1מגה ביט, ולרוב ברכבים היום לא עובדים מעל 500 קילוביט לשניה.

     

    עוד שווה לציין שישנם סוגים שונים של טרמינציות בהתאם לאופי הקו, תחום התדרים ולטופולוגית החיבור, נגדי טרמיניציה טוריים, טרמינציה קיבולית, השראית ושילובים שונים שלהן.
    אני לא הולך לפרט כאן את כל הסוגים, נזכיר רק שישנה גם טרמינציית AC, מטרתה היא פשוט מאוד להוריד את מרכיב הDC של האות.
    מרכיב הDC הוא בעצם אות עם תדר 0 לכן ניתן לראות בזה סוג של "מסנן מעביר גבוהים".
    בגרף העליון סירטטי את האות הוא עם מרכיב DC, ובתחתון ללא מרכיב DC

    canbus7.JPG.79dd5f1eca8f8ff16d48945d706daff6.JPG

     

    אין כאן מרכיב של סינון האות מעבר לסינון של רמת הDC. ההפך, טרמינציית AC שלא מתוכננת נכון יכולה לפגוע מאוד בצורת האות שעובר בקו.
    טרמינציית הAC הפשוטה ביותר היא טרמינציה טורית על ידי קבלים

    canbus8.JPG.9f7a22da5a573133dcdab373335742e4.JPG

     

    היא יעילה מאוד, אבל היא מתאימה רק לקווים שיש עליהם פעילות כל הזמן, ואין זמני שקט על הקו.
    כיוון שאם הקו נמצא ברמה מסויימת זמן ארוך הקבלים נטענים לאותה רמה וישנו עיוות קשה של האות בכמה ביטים הראשונים. זה נקרא בשפה המקצועית "טעינת התווך"
    ישנן טרמינציות מורכבות יותר שנועדו למזער את הטעינת התווך, לדוגמא טרמינציה מקבילית מהסוג הזה

    canbus9.JPG.fca4add0cd60fc9aaf82306f2238d2a9.JPG

     

    ועוד וריאציות רבות וטובות. תיכנון טרמינציה טובה היא עולם ומלואו עם שיקולים רבים ופשרות רבות..

     

    נחזור לרשת שלנו, הבנו למה יש נגדי טרמינציה והיכן הם ממוקמים. בפועל זה לא יעיל לשים סתם כך נגדים על הקו,
    והרבה יותר חכם שהנגדים הללו פשוט יהיו מובנים ביחידות המחשוב שנמצאות בקצוות הקו:

    canbus5.jpg.6e0fba2f0dfff4fab1995c9ed258d631.jpg

     

    למעשה יצרן הרכב, כאשר הוא מתכנן את רשת התקשורת ברכב ופונה לספקי המשנה שלו שמספקים את המחשבים השונים,
    הוא פשוט מגדיר אילו יחידות יגיעו עם נגדי טרמינציה ואילו יגיעו בלי.

     

    עם ריבוי יחידות המחשוב ברכב נוצר מצב שיש צורך לשלוח קווי תקשורת לכיוונים שונים.
    יש קו תקשורת שהולך לרוחב הדשבורד, קו (אחד או יותר) שהולך לתא המנוע, קו שהולך לחלק האחורי של הרכב, קו שהולך לכל דלת וכו.
    בטופולוגיה הבסיסית שמתוארת בתמונה הראשונה נצטרך למשוך את אותו זוג חוטים לכל המקומות הללו ברצף, ובחזרה.
    על מנת לפשט את העסק, ובנוסף לשפר את שרידות הרשת לתקלות, יצרני הרכב מתקינים "מרכזיית תקשורת" שאליה יכולים להתחבר קווי can-bus מקצוות שונים של הרכב,
    והמרכזיה דואגת להעביר את השידורים מקו אחד לשני.
    בנוסף, על פי צורך המרכזיה יכולה לתאם קצבי שידור שונים, ואפילו פרוטוקולי שידור שונים. וכך נוצרת לנו טופולגיית כוכב, כאשר המרכזיה נמצאת במרכז, ויש לה כמה וכמה סנפים.

    canbus6.jpg.5eb89a72fb4d88e95c898bb23613b709.jpg

     

    למרכזיה באנגלית קוראים gateway.
    כמובן שכל סנף של רשת התקשורת משחק על פי אותם החוקים מבחינת נגדי טרמינציה.
    לרוב אחד הנגדים נמצא במרכזיה, והשני ביחידת קצה מרוחקת.

     

    לרוב שקע הדיאגנוסטיקה (DLC) זוכה לקבל סנף משלו במרכזיה, ולכן בסורק תקלות שאנו מחברים לשקע דיאגנוסטיקה חייב להיות נגד טרמינציה בהתאם.
    ישנם יצרנים שחוסכים (או מתחכמים), ושמים את שקע הדיאגנוסטיקה על סנף משותף עם יחידות מחשוב נוספות ואז בעצם אותו סנף כבר מכיל את נגדי הטרמינציה הדרושים,
    ואסור שהסורק שלנו יכיל נגד נוסף.
    איך נדע מה קורה ברכב העומד לפינינו? פשוט מאוד, ניקח רב מודד במצב מדידת התנגדות ונמדוד את ההתנגדות בין שני קווי הcan-bus.
    אם יצא לנו 120 אוהם אז יש נגד טרמינציה בודד, ואנחנו צריכים נגד נוסף בציוד דיאגנוסטיקה שלנו.
    אם יצא 60 אוהם, זה אומר שיש שני נגדים ואנחנו נמצאים באותו סנף עם יחידות מיחשוב נוספות.

     

    זהו לפעם זו, מקווה שנהניתם :)

    המאמר נכתב מזיכרון, אם מצאתם בו אי דיוקים או טעויות אל תתביישו להעיר ולהאיר.

    מקווה שתסלחו לי על יכולות הסרטוט שלי בפאוור פויינט

    • אהבתי 8
    • מעניין 1

    User Feedback

    Recommended Comments



    כל הודעה מכילה גם עדיפות...

     

    CAN יכול בהגדרתו להגיע ל 1 מגהביט לשניה ולרוב זה חצי מזה. 

    FLEXRAY או CAN FD שנמצא לדוגמא ב BMW פי עשר מזה, כ 10 מגהביט בשניה. בפועל המהירות היא חצי מזה. 

     

     

    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    מאמר נהדר יגאל, מעמיק מאוד.

     

    אוסיף שהיתרון הכי גדול בשימוש בCAN ברמת המערכת הוא שכבת תקשורת סופר אמינה שלמעשה כמעט כולה ממומשת בחומרה ולא בתוכנה. כלומר, בניגוד לפרוטוקולים פשוטים יותר (כמו סתם UART), יש ממש בלוק חומרתי שמממש את הפרוטוקול לרבות ניהול שגיאות, בדיקות עצמיות, תעדופים, שידורים חוזרים במקרה כשל וכו׳. CAN מאוד דומה לאת׳רנט מהבחינה הזו.

    היתרון האחר - ושוב, בדומה לאת׳רנט - הוא רשת multi master אמיתית שבה כל אחד יכול לצאת לשידור. 

    החסרונות בCAN הם אורך חבילה מאוד מוגבל (8 בתים במקור, נדמה לי שהגיע עד 64 בCAN FD).

     

    הCAN איתנו משנות ה80, אני מאמין שCAN יוחלף בעשור הבא ברכב על ידי את׳רנט יעודי (מטוסי נוסעים למשל כבר הולכים לכיוון הזה של את׳רנט למערכות הבקרה). אבל בנתיים, הוא פרוטוקול מאוד שימושי ומומלץ.

     

     

     

     

    • אהבתי 1
    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    לפני 7 שעות, roee כתב:

    8 בתים במקור, נדמה לי שהגיע עד 64 בCAN FD

    אכן 64 בית מידע נטו לחבילה (פאקטה), לא כולל המעטפת (header ו ack).

     

    לגבי CAN FD שווה לציין שהחידוש הכי גדול שהוא הביא, מעבר לשינוי אורך החבילה והגדלת קצב המידע,

    הוא היכולת לשדר בקצב שידור משתנה.

    למעשה קצב השידור משתנה באמצע שידור הפאקטה, כאשר שלב הארביטרציה מתבצע בקצב של עד 1 מגה ביט לשניה (תאימות לאחור לרשת CAN),
    המידע משודר בקצב כלשהו עד 5 מגה ביט לשניה, ולבסוף סגירת הפאקטה מתבצעת גם היא ב1 מגהביט לשניה.

    כל יחידה ברשת חופשית לבחור באיזה קצב ישודר המידע, וחופשית לשנות את הקצב הזה עבור כל פאקטה.

    image.png.fc9fbfa0457563c8572f6ab88125c026.png

     

    ישנם עוד כמה שיפורים שהוצעו במנגנון גילוי שגיאות..

    ניתן לקרוא את התקן של CAN FD כפי שהוצע על ידי בוש ב2012 בקישור הזה

     

    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    למרות כל המידע הרב ומה שיש פה זה רק חלקיק, ברמת המוסך כל זה זה ממש לא משנה או עוזר באבחון.

    תקלות CAN אלו מסוג התקלות היותר מאתגרות שיש ברכב המודרני ולמרות כל מיני אמצעי שיקוף הרשתות בצורה גרפית כזאת או אחרת, במכשירי אבחון המקוריים של היצרן, יש קושי למצוא את מקור הנתק / קצר / הפרעה, בטח אם הוא אקראי ולרוב משפיע על מספר רשתות וכמה וכמה יחידות בקרה. 

    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    לפני 21 דקות, danniel כתב:

    למרות כל המידע הרב ומה שיש פה זה רק חלקיק, ברמת המוסך כל זה זה ממש לא משנה או עוזר באבחון.

    אין לי ספק שדיאגנוסטיקה של תקלות תקשורת היא מהמורכבות שיוצא לאיש דיאגנוסטיקה להתקל בהן. ואני ממש לא מזלזל בקושי לאבחן אותן.

    אבל, אני ממש ממש לא מסכים עם החלק השני של המשפט שלך.

     

    יצא לי לדבג המון תקשורות בקריירה המקצועית שלי, החל מתקשורות אוויוניות טקטיות, דוגמת הmuxbus1553 שהוזכר כאן,

    דרך תקשורות קוויות סטנדרטיות דוגמת gigabit ethernet וגם  10gigabit ethernet מכמה סוגים.

    ועד לתקשורות RF ופיתוח מודמים ואלגוריתמים לעיבוד אות המשודר באויר.

    ודבר אחד משותף לכל תהליך דיבאג כזה: הוא חייב להתחיל מלמידה לפרטי פרטים של התקן ומבנה הרשת.

     

    ככל שההכרות שלך עם רשת התקשורת והדקויות שלה רדודה יותר, כך תהליך הדיאגנוסטיקה מתודלק בכללי אצבע, ניחושים, והחלפת חלקים מיותרת. אין תחליף לידע.

     

    • אהבתי 1
    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    המידע הזה  רשום בצורה מאוד מופשטת בספרות הטכנית וקצת יותר מופרטת בחומרי הדרכה ולמרות זאת אני אומר לך שזה ממש לא עוזר באבחון.

    יש מטודיקה בסיסית איך למצוא בעיה ברשת CAN  והיא לא קשורה להבנת  הטופולוגיה של המערכת לעומק.

    אתה מקבל תפריט מהסורק תקלות איזה מחשב לא מדבר עם איזה מחשב, עושה הצלבות מל הסכמה החשמלית של ה CAN להבין איפה יכולה להיות הבעיה ומחפש את הקו הפיזי של התקשורת.

    ברגע שהבנת איזה קו זה, מתחיל בדיקת רציפות והתנגדות (של נגדי הקצה) האם זה באמת הקו הבעייתי ולאחר האימות מתחיל לפרק חלקים ויחידות בקרה ומחפש את מוקד הבעיה.

    המקצוענים יותר מחברים סקופ ומחפשים איזה מחשב או קו תקשורת גורם להפרעה שמזהים בסקופ בשיטת האלימינציה (ניתוק מחברים ויחידות בקרה). 

    יש פה יותר אלמנט של ניסיון והכרות פיזית עם רכב ספיציפי (איפה עוברים צמות חשמל, מחברים וצמתים ואיפה נמצאות יחידות הבקרה השונות), מאשר ידע ב CAN ומערכות תקשורת.  

      

    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    פיסת מידע מעניינת נוספת שמצאתי אתמול ברשת,

    מסתבר שלמרות שתקן ISO 11898-2 מגדיר את 2 נגדי הטרמינציה בערך 120 אוהם שדיברתי עליהם בכתבה למעלה, ישנם יצרנים שבוחרים להתחכם ובוחרים סכמות שונות של טרמינציה לרשת.

    לדוגמא בחלק מהדגמים של קבוצת וואג (לא יודע לומר אלו בדיוק) בחרו לשים נגד 66 אוהם ביחידה מסויימת ברשת, ונגד 2.6 קילואוהם בשאר היחידות.

    image.thumb.png.4a49a3ca3e1ee1d4029be3218c7ec00f.png

     

    ההתנגדות השקולה עדיין נשארת סביבות ה60 אוהם.

    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    זה לא התחכמות אלא תלוי במספר יחידות המחשב המחוברות לערוץ CAN וההתנגדות שלהם לכן ערך נגד העומס משתנה.

    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    לפני 21 דקות, מרק10 כתב:

    זה לא התחכמות אלא תלוי במספר יחידות המחשב המחוברות לערוץ CAN וההתנגדות שלהם לכן ערך נגד העומס משתנה.

    בתקן מוגדרות 2 יחידות בלבד, היחידות שבקצוות הקו, שיש להן נגדי טרמינציה של 120 אוהם.

    וזה לרשת של עד 70 יחידות מחשוב.

     

    ברגע שמתחילים לפזר נגדי טרמינציה בכל היחידות, בחלק ערכים כאלו ובחלק אחרים, בגדול מצפצפים על התקן, וזו התחכמות.

    או שאתה חושב שזה נועד לרכבים עם יותר מ70 יחידות מחשוב ולכן לא הייתה להם ברירה אלא להמציא את הגלגל מחדש?

    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    אין מצב, יצרנים לא עושים דברים סתם ללא מחשבה ומצפצים על תקנים, בטח לא אחרי שחטפו קנס גבוה על נושא הזיהום אויר. 

    עומד מאחורי זה עניין טכני שאנו פשוט לא יודעים. במידע שיש ברשת לגבי הרבה מאוד נושאים, הוא דל מאד וגם מטעה.

    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    בתאריך 24.2.2021 בשעה 20:03, Igalz כתב:

    אין לי ספק שדיאגנוסטיקה של תקלות תקשורת היא מהמורכבות שיוצא לאיש דיאגנוסטיקה להתקל בהן. ואני ממש לא מזלזל בקושי לאבחן אותן.

    אבל, אני ממש ממש לא מסכים עם החלק השני של המשפט שלך.

    בתאריך 24.2.2021 בשעה 20:03, Igalz כתב:

    ודבר אחד משותף לכל תהליך דיבאג כזה: הוא חייב להתחיל מלמידה לפרטי פרטים של התקן ומבנה הרשת.

     

    ככל שההכרות שלך עם רשת התקשורת והדקויות שלה רדודה יותר, כך תהליך הדיאגנוסטיקה מתודלק בכללי אצבע, ניחושים, והחלפת חלקים מיותרת. אין תחליף לידע.

     

     

    קודם כל כל הכבוד!
    פעם ראשונה נתקלתי,בהסבר פשטני וקולע בעברית,לתקשורת בסיסית ברכב,שאפו !

    Igalz אתה לוקח את הדיון לרשתות הארד קור,ו-danniel מנסה להוסיף את התכל'ס,עבודה שגרתית ברצפת המוסך!
    שורה תחתונה,רמת אנשי דיאגנוסטיקה בארצנו,בהכללה גסה פשוט מזעזע.
    מעטים מהם באמת יחברו אוסצילוסקופ,כי רוב המוחלט של העוסקים בדיאגנוסטיקה,אלו חשמלאים של פעם,שאין להם שום אוריינטציה של רשתות,יכולת להסתכל על רכב כאוסף של עשרות מחשבים מחוברים ומתקשרים בתקשורת סגורה!
    גם לא מאשים אותם,כי במוסכי יבואן (מוסכי רחוב,זה בכלל דיון בנפרד),לא באמת רוצים לתקן תקלות שהעובד ינסה להתעמק,לבזבז זמן,הכל שם בשיטה של PLUG & PLAY,לפעמים מחליפים חצי אוטו,בלי לפתור בעיות!
    כאשר הרכב באחריות יצרן,אז ניקח רכבי VAG לדוגמא,יש להם SSP ו-WORKSHOP לעוס ברמה של ילד בן 13,ומדריכי TPI שעובדים לפיהם כמו תוכים,אחרי גמר אחריות,לא מוכנים להשקיע יותר מדי משאבים לחקר התקלה,וגם ידפקו מחיר בשמיים,כי לא חסרים מכשירים יעודיים שאתה יכול לראות ולעשות בדיקה של כל התקשורת בין הרכבים!

    חזרה לדיון,CAN-FD מאוד מיושן,לכן כבר קיים תקן DoIP מ-2010,שכבר מגיעים לדור 3 שלו 
    1748206109_Ethernetprogress.png.9ae8d33accf6ddc2e0b34ed5ee2a9044.png

    כך נראה GATEWAY של רכב מודרני,עם דיאגנוסטיקה DoIP
    DOIP.thumb.png.bec7ec69262d1c6d1276043e8aa29f1d.png

    ובגלל כל המערכות ADAS,ורכבים אוטונומיים,  LIDAR, RADAR, cameras, and V2X communications זוללי רוחב פס,כבר יש צורך ב-Gigabit Ethernet 1000Base-T1 RTPGE links !!!

    RTPGE.png.01791f7ccc1dd1ce7fd1aadb5d50fca2.png

    • אהבתי 3
    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    לפני 49 דקות, ocsi4u כתב:

    Igalz אתה לוקח את הדיון לרשתות הארד קור,ו-danniel מנסה להוסיף את התכל'ס,עבודה שגרתית ברצפת המוסך!

    אתה צודק, ההסתכלות שלי היא של איש פיתוח שצריך לגרום לרשת לעבוד ברמת הביט הבודד.

    בשביל להחליף קופסאות הגישה היא כמובן יותר פשטנית..

     

    לפני 49 דקות, ocsi4u כתב:

    ובגלל כל המערכות ADAS,ורכבים אוטונומיים,  LIDAR, RADAR, cameras, and V2X communications זוללי רוחב פס,כבר יש צורך ב-Gigabit Ethernet 1000Base-T1 RTPGE links !!!

    האם אתה מכיר מימוש של רשתות gigabit ethernet ברכבים כבר היום? אם כן, באילו?

    כל החומר שמצאתי ברשת מדבר על תוכניות עתידיות והמון מצגות שמציפות צורך, אבל לא מצאתי שום מימוש..

    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    "....לרוב שקע הדיאגנוסטיקה (DLC) זוכה לקבל סנף משלו במרכזיה, ולכן בסורק תקלות שאנו מחברים לשקע דיאגנוסטיקה חייב להיות נגד טרמינציה בהתאם.
    ישנם יצרנים שחוסכים (או מתחכמים), ושמים את שקע הדיאגנוסטיקה על סנף משותף עם יחידות מחשוב נוספות ואז בעצם אותו סנף כבר מכיל את נגדי הטרמינציה הדרושים,
    ואסור שהסורק שלנו יכיל נגד נוסף...."

    זה שטויות תאמין לי,כל סורק איכותי עם תמיכה הכי רחבה של תקן J2534-1/2,פותר את זה ע"י multiplexer מובנה משלו !
    המכה הרצינית זה פיתוח פרוטוקול "חומת אש" Secure Gateway Module (SGW) שהוסיפו לפני DLC,שהתחיל עם רכבי FCA מ-2018,ובתמיכה של בוש,שמייצר את רוב הציוד הדיאגנוסטיקה בתעשיה,התקן הזה מתפשט לאט ליתר היצרנים,כרגע זה הופיע בדגמים החדשים של רנו,כגון Clio 5, Captur, Zoe, Dacia Logan/Sandero/Stepway.
    אם אין לך פתרון,אפילו למחוק DTC אתה לא מסוגל,לא לדבר על כל הפונקציות הדו-כיווניות (כיולים, לימודים חוזרים, הפעלות והתאמות)...אבל זה דיון "ענק" על עתידה של כל התעשייה של אוטומוטיב,במסגרת זכות ויכולת לתקן !!

     

    • מעניין 1
    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    יש מעקפים לsgw שעובדים מצויין עם alfaobd. 

    לגבי המולטיפלקסר, זה לא כדי "להחליף פינים" כדי להצליח לקרוא פרוטוקולים שונים? למשל בשקע אצלי פינים 1,9,7,12 הם לk-line בזמן שהכבל obd שלי מאפשר לקרוא את הפרוטוקול רק דרך פין 7.אז יש את המתאם שמאפשר את היראה המלאה. אם הבנתי נכון המולטי פשוט עושה את ההחלפות לבד, בלי הצורך במתאמים נוספים שמחברים על מכשיר ה דיאגנוסטיקה. 

    הבעיה של הטרמינציה היא בעיה מוכרת בfca ונראה שהפתרון העובד הוא בדרך כלל הורדת הנגד מהכבל דיאגנוסטיקה או החלפה בנגד 100 אום פלוס קבל. 

    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    לפני 59 דקות, Igalz כתב:

    אתה צודק, ההסתכלות שלי היא של איש פיתוח שצריך לגרום לרשת לעבוד ברמת הביט הבודד.

    בשביל להחליף קופסאות הגישה היא כמובן יותר פשטנית..

     

    האם אתה מכיר מימוש של רשתות gigabit ethernet ברכבים כבר היום? אם כן, באילו?

    כל החומר שמצאתי ברשת מדבר על תוכניות עתידיות והמון מצגות שמציפות צורך, אבל לא מצאתי שום מימוש..

    לא חפרתי לעומק אבל אני חושב למארוול ישראל יש פתרון בתחום,לא יודע באיזה רכב זה כבר מותקן,ב-S-CLASS 2021 החללית בטוח יהיה,לפי דעתי התקינה לו סופית.
    https://www.marvell.com/company/newsroom/marvell-introduces-industrys-first-1000base-t1-development-platform-with-automotive-grade-connectors-from-te-connectivity.html

    זה החזון שלהם בגדול
    https://standards.ieee.org/content/dam/ieee-standards/standards/web/documents/other/eipatd-presentations/2019/D2-04_CHU-Beyond_10G_Automotive_rates_beyond_10Gbps.pdf

    יש תקינה חומרתית,שאותי פחות מעניין
    http://www.opensig.org/about/about-open/

    מה שאני יותר עוקב זה AUTOSAR (AUTomotive Open System ARchitecture)

     

     

     

    לפני 30 דקות, Gal Atun כתב:

    יש מעקפים לsgw שעובדים מצויין עם alfaobd. 

    לגבי המולטיפלקסר, זה לא כדי "להחליף פינים" כדי להצליח לקרוא פרוטוקולים שונים? למשל בשקע אצלי פינים 1,9,7,12 הם לk-line בזמן שהכבל obd שלי מאפשר לקרוא את הפרוטוקול רק דרך פין 7.אז יש את המתאם שמאפשר את היראה המלאה. אם הבנתי נכון המולטי פשוט עושה את ההחלפות לבד, בלי הצורך במתאמים נוספים שמחברים על מכשיר ה דיאגנוסטיקה. 

    הבעיה של הטרמינציה היא בעיה מוכרת בfca ונראה שהפתרון העובד הוא בדרך כלל הורדת הנגד מהכבל דיאגנוסטיקה או החלפה בנגד 100 אום פלוס קבל. 

    ואיפה כתבתי שאין פתרון ל-SGW,ברור שיש,חלקם עדיין יקר מדי 😉

    ברמת דיאגנוסטיקה דרך DLC ליתר הרכבים בלי חומת אש,סורק מודרני איכותי יודע לקרוא את כל הפרוטוקולים,ולהתמודד עם "נגדי טרמינציה",נגדים משתמשים רק לדרכים "יצירתיות" להתחבר למודולים/מחשבים,בצורה לא קונבנציונלית 😎

     

     

     

    עריכה אחרונה על ידי ocsi4u
    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים




    הצטרף לדיון

    ניתן לפרסם הודעה כעת ולהירשם לאתר מאוחר יותר. במידה וכבר יש לך חשבון בפורום, התחבר כעת בכדי לפרסם באמצעות החשבון שלך.

    Guest
    הוסף תגובה...

    ×   התוכן שהדבקת מסוגנן.   הסר סיגנון

      Only 75 emoji are allowed.

    ×   הקישור שלך הוטמע אוטומטית בגוף ההודעה.   הצג כקישור רגיל

    ×   התוכן הקודם שלך שוחזר.   ניקוי העורך

    ×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.


×
×
  • תוכן חדש...