מאזדה 3 -2022. זה פרימיום? יש כיסוי להצהרות?

"היו זמנים אני אותם זוכרת.."

מאזדה 323 או בשמה המוכר יותר, לאנטיס, היתה מלכת המכירות בשנות התשעים של המאה שעברה ובתחילת המילניום  .

מדובר היה ברכב משפחתי בסיסי, (לא) מעוצב בצורה בסיסית ואנונימית, לא נוח במיוחד וגם צפוף, שהתחרה ראש בראש במיצובישי לנסר, טויוטה קורולה, סובארו אימפרזה וכמובן הונדה סיביק ובהצלחה גדולה.

בתקופה הזאת, הקוריאניות היו בעיקר כל מיני דברים עתיקים לא אמינים ולא מעוצבים סביב מנוע ותיבות הילוכים מיושנות של יצרנים אחרים, האירופאיות נסעו מידי פעם, בעיקר בין ביקור במוסך למשנהו וסין היתה בגדר קוריוז. ככה שהיפנים שלטו ללא עוררין בשוק הישראלי, בעיקר בגלל מוניטין של אמינות, פשטות ומחירי תחזוקה זולים יחסית וכאמור הלאנטיס עלתה על כולנה.

בשנת 2004 העולם (או יותר נכון, העולם בין חדרה לגדרה) עצר את נשימתו. השמועה על הפלא החדש, מאזדה 3, שנולדה בשיתוף פעולה עם (או יותר נכון בבעלות) פורד והשתמשה בפלטפורמה משותפת עם הפוקוס, עברה כמו אש במפעל מכוניות.

השמועות סיפרו על מכונית עם התנהגות כביש מדהימה, בדומה לפוקוס של אותם שנים. עיצוב עגלגל ספורטיבי (שנראה עדכני עד היום), מנועים חדשים וחזקים. למעשה אנחנו מדברים על משפחתית ספורטיבית (בערך כן?)

בהיצע היה מרכב סדאן והאצ'בק.

העיצוב צעק מכל פינה "אני רכב ספורט". לוח השעונים, ידית ההילוכים, תיבת ההילוכים שהציגה אפשרות להעברת הילוכים ידנית (מה שהחברה בשכונה קראו "טיפטרוניק"), יחידות תאורה מעוצבות כזרקורים וזינוק מופרע בלחיצה חזקה על הדוושה.

המאזדה 3 היתה המשפחתית המזוהה ביותר ומושא חלומם של נהגי הליסינג לפני שהגיעו לכאן דמויי הג'יפונים.

במהלך השנים המזאדה 3 עברה ארבעה לידות מחדש. הדור השני שהוצג ב 2009 המשיך לשמור על מסורת ההנאה מנהיגה, חדוות הלחיצה על המצערת נשארה, האבזור שודרג ואיכות החומרים השתפרה אך המנועים הפכו חלשים יותר, צריכת הדלק עלתה ולמעשה לראשונה מאז הוצגה, המאזדה 3 התחילה לאבד גובה בישראל.

המתחרות היו נוחות יותר ומרווחות יותר, ועכשיו גם חזקות יותר.

 הדור השלישי, שלא הסתמך על שת"פ עם פורד, השתפר באיכות ההרכבה, קיבל עיצוב חדש ורענן בשם – "קודו" או בעברית "ריגוש בתנועה" )מה שתגידו) והגיע עם מנוע חדש, סקייאקטיב. על הדרך ה-3 איבדה גם את חדות הנהיגה ולמרות איבזור עשיר כמו מסך מגע גדול בעברית מלאה, תצוגה עילית, ותוספות בטיחותיות חשובות כמו בלימה אוטונומית לראשונה בישראל, ה 3 המשיכה לאבד כאן גובה.   ה-3 הפכה לצפופה מאחור, בעיקר בשל הגג המשתפל, פחות נוחה ופחות מתקשרת. קסם הזום זום איבד קצת מזמזומו.

כידוע, או שלא, מאזדה היפנית היא חברה קטנה. במיוחד ביחס ליצרניות הרכבים המתחרות כדוגמת טויוטה ושות'.

כושר הייצור נכון ל 2022 עומד על כ 1.5 מליון מכוניות. זה נשמע הרבה עד שמסתכלים על טויוטה שמייצרת יותר מעשרה מליון רכבים בשנה.

ב 2019 עם השקת הדור הרביעי והחדש של ה-3, הודיעה מאזדה על אסטרטגיית מכירות חדשה. המכוניות שלה, כולן, ייוצרו באיכות פרימיום.

מה זה אומר?

הרכבה מדוייקת יותר, עם מרווחים צפופים, איכות חומרים טובה מאד, שילוב של עור, דמוי עור ופלסטיקה רכה, תפירות, הגדלת מרווח המחייה ופחות גימיקים עיצוביים.

וכמובן לא לשכוח את התוספת האולטימטיבית, תאורות לד בכל הגזרות. פנים וחוץ.

העיצוב החיצוני הפך לחד וחלק יותר אך גם עגלגל בפינות, רחב וארוך יותר. שבכה קדמית עצומה כמיטב המסורת העכשוית, אף ארוך כאורך הגלות מלפנים ויחידות תאורה קטנות. במילים אחרות, תראו אותי – גדלתי. אני פחות זום זום, יותר פרימיום.

איפוק וכבוד, בגרות, יותר שחור לבן, פחות בלגאן. סמוראי מיושב בדעתו.

במסגרת השינוי (ואולי כדי לחסוך), הוחלפו המתלים האחוריים הנפרדים בקורת רוחב שזולה יותר לייצור אך פוגעת בביצועי הזום זום הקדושים, כמו גם בנוחות.

לפני שהגיעה לידיי ה-3, הייתי די בטוח שמדובר בסוג של שינוי קוסמטי לרכב בינוני צפוף וחסר השראה.

בעולם החשמלי/היברידי והסיני עם כל הפיצ'רים, המסכים הצבעוניים הענקיים, המצלמות, הגגות הפנוראמיים, הכסאות החשמליים, תאורות האווירה ושאר הירקות הטכנולוגיים, ה-3 נראית מיושנת ודי משעממת. כמו הדודה הזקנה הזאת שאף אחד לא זוכר איך היא הגיעה למשפחה.

עד שפתחתי את דלת הנהג. אני לא אגיד ש BMW נמצאים תחת איום, גם לא מרצדס. אבל רבותי, יש לנו כאן איכות. איכות בעוצמה גבוהה.

משטחים גדולים עטופים בנדיבות ביריעות דמוי עור, עם תפירה כפולה אמיתית, פלסטיקה רכה ונעימה ואפילו האיזורים הנסתרים, שהרבה יצרניות מחפפות שם, הפלסטיקה איכותית, גמישה ונעימה למגע.

הכל עטוף בנגיעות כרום, בדיוק במידה הנכונה כדי לקשט ולא להשתלט.

המושבים מוצקים, אוחזים היטב, נוחים במידה מפתיעה ותנוחת הנהיגה מושלמת. ההגה נופל לידיים, ידית ההילוכים  במקום המדוייק ביותר והגלגלות ששולטות על המולטימדיה מתגלות כגאונות. אתה לא זז כדי ללחוץ על מסכים, לא צריך להתרכז בשום דבר חוץ מנהיגה. נהדר.

מה שכן, הגג המשתפל בחדות, במיוחד בקורות A, ביחד עם מראות חיצוניות שמאד קרובות לנהג, נותנות תחושה קלאוסטרופובית וצפופה. האמת שזאת לא רק תחושה. אני בגובה ממוצע, 1.73 מטר, ובד"כ צריך להזיז את המושב קדימה.

כאן, בפעם הראשונה, נאלצתי להזיז את הכיסא לאחור כדי לא לדפוק את הראש בתקרה ושיהיה מקום לידיים ושהברכיים לא יחטפו מכות מהגשר האמצעי.

זה לא סוף העולם והתרגלתי לזה אחרי יום או יומיים, אבל עדיין, הכניסה לרכב לא נוחה ובתוספת החלונות, או שמא מוטב לומר חרכי הירי, זה משהו שצריך להתרגל אליו.

דבר ראוי לציון, מושב הנוסע מתכוונן גם לגובה. אני תמיד שם לב שהנהג בד"כ יושב גבוה והנוסע שלידו בלתי נראה. כאן אפשר להרים את המושב לגובה. אחלה.

השורה השניה היתה תמיד נקודת התורפה של ה 3. וכאן יש לי בשורות. הדור החדש מגיע עם מרווח סרנים של לא פחות מ 2.72 מטר ועוד חצי סנטימטר שלם (תודה @discoTD5על האבחון הזריז)

אז נכון, הגג משתפל גם מאחור, אבל אם אתם לא מטפסים לגובה, הישיבה נוחה, מרווחת ויש מקום לשלושה אנשים בנוחות יחסית. מה שכן, התעלה הגבוהה המעצבנת באמצע הרכב מתחרה בחוסר התועלת שלה עם אאודי. לאדם מבוגר יהיה קשה לשבת שם.

תא המטען מרווח וגדול אך שפת ההטענה גבוהה ופתח תא המטען קטן גם הוא מה שמצריך תמרונים וכיפוף גב כדי להכניס את מה שצריך.

מינוס שלא אמור להיות, אין שום אביזרי קשירה, ווים או מתלים ואי אפשר לאבטח את המטען. אם נגיד קניתם אבטיח, תדביקו עליו סקוצ'ים שלא יברח.

ואיך הזום זום?

גם כאן יש לי בשורות. נכון שמדובר במנוע 2 ליטר עם 165 כ"ס נאים, אבל כשהמתחרים משתמשים  במנועים בעלי מגדשי טורבו שמספקים את מירב הכח בסל"ד כמעט אפסי ושומרים על צריכת דלק שפויה וכח זמין כל הזמן, היתה לי תחושה שאני הולך לבלות די הרבה זמן עם רגל לחוצה עד הסוף ומנוע צורח, כדי לקבל את מה שאני רגיל מהמתחרים המטורבטים.

מתברר שגם כאן מאזדה עשו עבודה טובה מאד. מנוע ה sky active מספק את הסחורה כבר מסל"ד נמוך יחסית, ושומר על הכח רציף לכל אורך הסל"ד.

אין צורך לאמץ את המנוע ותעיד צריכת הדלק הממוצעת בנהיגה מנהלתית – באיזור ה 15 ק"מ לליטר בנהיגה של כ 300 ק"מ עם מעט פקקים.

וכשבא לך ללחוץ? אני אתן את נתון ה 0-100 האלמותי.הם טוענים ל 8.5. אני מדדתי בעזרת אפליקציה בכביש ישר, נתון טוב מאד שנע בין 8.1 שניות לבין 8.4

אז אפשר ללחוץ. לא נתבייש.

יש עוד ביטוי לאספקט הפרימיום. הבידוד.

שקט מוחלט בכל מהירות עד לאיזור מספרים תלת סיפרתיים מכובדים (בתיאוריה כמובן).

המנוע מבודד כמעט לחלוטין ומשמיע את קולו רק כשלוחצים עד הסוף, רעשי רוח כמעט ואין והרעש היחידי מגיע מהאספלט. וגם זה, רק כשהאספלט ישן.

אין לכם מושג איך שקט עוזר לנהיגה רגועה ונטולת עצבים. שקט ומנוע שיודע לספק את הסחורה.

וכאן יש את שניהם.

אני פחות מבין את הבחירה בתיבת ההילוכים מהדור הקודם, עם שישה הילוכים והעברה מכאנית, במקום לקחת את התיבה האלקטרונית המצויינת של אייזין בעלת שמונת ההילוכים שמככבת בהמון רכבים כבר מ 2017. אבל כנראה זה עוד מהלך שנועד לחסוך.

זה לא קריטי, אבל לדעתי תוספת של שני הילוכים היו הופכים את יחסי ההעברה לקצרים יותר ואת המנוע לזמין יותר. שוב, זה לא ממש נחוץ לנהיגה יומיומית רגילה, אבל היה נחמד לקבל את זה.

ומה עם הזום זום? או, יפה ששאלתם.

את הזום זום אפשר לחלק לשניים.

ההתנהגות הדינמית, וההנאה מהנהיגה.

ההתנהגות הספורטיבית עדיין שם. הפניית הגה מהירה , זוויות גלגול שכמעט לא קיימות, שליטה טובה מאד ברכב ומנוע טוב שדוחף את כל העסק קדימה בבטחון ומשרה תחושה של שליטה גמורה על מה שקורה.

מצד שני, הקורה המפותלת המטופשת הזאת מאחור, גורמת לתחושה של רכיבה על חמור.

בנהיגה מעט יותר תובענית, אתה מרגיש שהצד האחורי עוד שניה בורח בכל הפניית הגה מהירה. אם אתה עולה על שיבוש בכביש, יש סיכוי לא קטן שהוא באמת יברח.

הריסון בעייתי והסרן האחורי מתקשה לעקוב אחרי פני הכביש אם הוא לא חלק לגמרי.

זה עלול להגיע גם לקפיצה קטנה באויר אם אתה באמת מהיר.

אז נכון, ב 99 אחוז מצורות הנהיגה הסטנדרטיות זה לא מורגש ולא מפריע והנוחות כמעט ולא נפגעת, אבל הזום זום הזה, הרבה מהכיף המקורי נעלם.

אני חייב לציין לטובה את אבזור הבטיחות. גם כאן, כיאה למותג שהחליט שהוא פרימיום, יש הכל. אבל ממש הכל וכבר מרמת הגימור הבסיסית.

בקרה דינמית על  סטיה מהנתיב, בלימה אוטונומית, בקרת שיוט דינמית, שמירה על מרכז הנתיב, התראה על רכב בשטח המת מאחור ועוד מלא קיצורי שמות ואותיות.

בפועל זה עובד נהדר. צריך רק לזכור שהראש היפני החליט שאפשר לבחור בבקרת שיוט דינמית ללא שמירה על מרכז הנתיב או עם. ויש 2 כפתורים נפרדים. למה? ככה.

מנגנון השמירה על מרכז הנתיב עושה את זה בעדינות, עם נגיעות קלות בהגה. אפשר להתמכר לזה בקלות. תוסיפו בקרת שיוט דינמית וזה מתכון לנהיגה מהנה ורגועה. רק לא להרדם כן?

את בקרת השיוט אפשר להפעיל מ 0 קמ"ש והיא יודעת לזחול בפקקים, לעצור עד ל 5 שניות עם Auto hold, ולהמשיך הלאה ואם מדובר בזמן ארוך יותר, להתחלת נסיעה לוחצים על SET וזהו. הרכב חוזר לנוע.

זה מוציא את העוקץ מנהיגת הפקקים המעצבנת ולמרות שחששתי בהתחלה, המערכת עובדת מצויין, בולמת ומאיצה בהדרגתיות ונותנת תחושת בטחון. גם כאן כמובן צריך להיות עם האצבע על הדופק, או עם הרגל על הבלם.

מערכת המולטימדיה מצויינת. פשוט כך. מהירה מאד, כוללת אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, ולאחר לימוד קצר, נוח מאד לתפעל אותה עם הגלגלת. מערכות הבטיחות ותכונות נוספות מופעלות דרך המסך. כל השאר, מכפתורים פיזיים השבח לאל.

אמנם אנחנו מדברים על 8.8 אינטש שנפרסים יותר מידי לרוב לטעמי, אבל זה הופך להיות סוג של סטנדרט ולמרות שהמסך יחסית קטן, יש בו מה שצריך.

אנדרואיד אוטו נפרסת ל2 חלונות, גדול מרכזי וקטן יותר בצד ימין. אפשר לשלב בחלון אחד מפה ובחלון הקטן יותר את אפליקציית השמע האהובה עליכם, פודקסטים או מה שתרצו. כשנכנסת שיחה, האפליקציה מספיק נבונה להעביר אותה לחלון הצדדי הקטן ולהשאיר את מערכת הניווט עובדת על החלון הגדול.

המולטימדיה מתורגמת לעברית כמעט ללא שגיאות, ולא מגיעה עם ניווט.

מי שרוצה יכול לרכוש כרטיס SD מהיבואן. מדובר במערכת של NNG שמשתלבת בצורה נהדרת באקוסיסטם של מזדה.

לוח השעונים אינפורמטיבי, מכיל בתוכו מסך  7 אינטש עם תצוגות שונות והוא חד וברור בצורה כזאת שאם לא הייתי יודע שמדובר בצג LCD, הייתי בטוח שיש שם מד אנלוגי.

מערכת הקול טובה מאד. ברמות האבזור הגבוהות יש מערכת שמע של BOSE אבל גם ברמה הבסיסית יש 8 רמקולים ואפשרות כיונון טובה.

בקרת האקלים מחולקת לשתי איזורים. המזגן חזק ומקרר את הרכב בתוך מספר דקות ושומר עליו בטמפרטורה הרצויה.  כמובן שיש פתחי מיזוג ליושבים מאחור ללא שליטה על הטמפרטורה.

סיכום?

מאזדה הכריזו שהם פרימיום. מבחינתי האישית, לפחות ב-3, הם כמעט שם. עוד קצת ליטושים בקצוות

 כמו במתכת החשופה במסגרות החלון, או העדר אפשרויות קשירת מטען, או תא מטען שנפתח ידנית ואולי מסך גדול יותר עם יותר חיבורי USB וקצת יותר הקפדה על כיסויים נפתחים כמו לדוגמה, מעל מחזיק הכוסות החשוף.

אבל אפשר לתת להם 85.

ה-3 מתחרה היטב בסגמנט המשפחתיות, היא נאה מאד, משדרת פרימיום, חסכונית, בוגרת ואם תלחצו אותי לקיר, אני מעדיף אותה על האוקטביה.

ברמת גימור קומפורט, עם מחיר של 137.5 אלף שקלים לפני הנחות ה-3 מתמודדת שווה מול שווים עם המבחר הקיים היום ותוספת הפלפל, (גם אם הוא פחות חריף) והתנהגות כביש שטובה יותר מהמתחרות לטעמי, עושה את התבשיל לראוי בהחלט לבחינה.