הפעם פוסט פילוסופי משהו במסגרת שיתוף הפעולה עם car-pad.
המחשבות על הפוסט עלו כשאספתי פיג'ו 208 חדשה בצבע אדום, והיה לי קשה להסתיר ביני לבין עצמי את החיוך בלב.
אז קבלו פוסט פילוסופי, ואשמח לשמוע את דעתכם,
החתמה – האם יכול להתרחש גם בבני אדם בהקשר של כלי רכב?
תופעת ההחתמה מוכרת בקרב בעלי חיים. ציטוט מתוך ויקיפדיה:
ההחתמה יוצרת קשר בלתי ניתק בין הצאצא להוריו, על מנת שיוכל לאתר את הוריו כדי שיגוננו עליו בתנאי סכנה, וכדי שיזינו אותו עד אשר יהיה לבוגר ויוכל לדאוג לכל מחסורו בתנאים רגילים.
חוזק ההחתמה שונה בין מין למין; בחלק מהמינים, כאשר הפרט מגיע לבגרות ההחתמה מוחלפת בהתנהגות הנורמטיבית למין.
ברגעים הראשונים לאחר הלידה או הבקיעה קיים פרק זמן, השונה בין מין למין, שבו החושים נמצאים במצב של רגישות יתר. במצב זה יש קליטה משופרת של כל הסביבה, דרך מלוא החושים, ובמצב זה מתרחשת, על פי רוב, ההחתמה.
אפרוחי האווז, למשל, מוחתמים על ידי הראשון ההולך לפניהם. אפרוחי הברכיות מוחתמים על ידי קולות געגוע, תנועה, וגודל גוף מסוים.
מאפייני ההחתמה "צרובים" באופן גנטי בכל מין. אם מין מסוים מוחתם על ידי ריח, הוא יכיר את הריח הזה כבר מלידתו, ללא כל התנסות פיזית בריח, ובפעם הראשונה שהוא יחוש בריח הזה – הוא יוחתם.
לאופי החברתי של כל מין יש השפעה על חוזק ההחתמה. בעל חיים המנהל אורח חיים חברותי יושפע מההחתמה יותר מאשר בעל חיים המקיים אורח חיים סוליטרי.
מה לאתר car-pad ולתופעת ההחתמה?
לפני כמה ימים תיאמתי 208 למבחן. מאוד שמחתי. ואז ניסיתי להבין למה מאוד שמחתי. מה עורר דווקא ב 208 החדשה את תחושת הציפייה. לא הרבה פעמים תיאמתי רכב שיצר אצלי את הציפייה הזו. זה קרה עם ה 208GTI שבסופו של דבר לאחר ארבע שנים, קניתי אחת כזו בדיוק. להבדיל אלף הבדלות זה גם קרה עם תיאום הג'יפ רנגלר רוביקון, והלנדרובר דיפנדר החדש (לא, לא קראתם את המבחנים אצלי כי המבחן בוטל על ידי היבואן, ולא דחוף לו שתדעו מה אני חושב על כלי הרכב).
אז למה דווקא ה 208?
אני מנסה לחשוב האם תופעת ההחתמה קיימת גם ביחס בין בני אדם לכלי רכב / יצרן מסויים, ואם כן, מה הטריגר שלה.
במקרה שלי, לא נולדתי לבית בו היה פיג'ו. כלומר היה פיג'ו אבל זה היה לפני שנולדתי. אם כבר הייתי אמור להיות מוחתם על ידי קורטינה סטיישן מודל 69, או סימקה קרייזלר 160 מודל 73. אבל זה לא קרה.
אז אולי תופעת ההחתמה עליה אני מדבר מתרחשת בגיל מבוגר יותר, עם הרכב הראשון שבאמת צברנו איתו חוויות חיוביות. הרכב הראשון שלי היה לנצ'יה דלתא מודל 82'. החוויות היו בעיקר ביקורים במוסך 'שמשון' ביהוד. הרכב השני היה כבר מעניין יותר, פיג'ו 309 שהוחלפה בפיג'ו 306 עם מנוע 1.8 ליטר XT וגיר ידני (ובצבע אדום). כאן אני חושב שבאמת התרחשה תופעת ההחתמה האישית שלי. מאז, כל פיג'ו אדומה, מעלה אצלי חיוך גדול.
אבל זה לא מספיק. היא גם צריכה להיות באמת טובה כדי שלא ייווצר פער בין מה שאני רוצה להרגיש כלפי הרכב (ואני בכוונה כותב מונח מתחום הרגש ולא מתחום הרציונל) ואיך שהרכב באמת מבצע. פעמיים התאכזבתי מפיג'ו – פעם אחת כשבחנתי את ה 208 הידנית עם מנוע 1.2 ליטר, ללא טורבו, ופעם שניה עם 2008 דור קודם. שתיהן היו כאלה שיצרו את אותו הפער עליו אני מדבר. אני רוצה להרגיש שהן טובות באמת, אבל לא מצליח למצוא צידוק. לשמחתי, ה 208 האחרות – הדיזל הידנית, טורבו בנזין האוטומטית וה GTI היו כאלה שהשלימו בין מה שאני רוצה להרגיש לבין מה שאני מרגיש מהרכב באמת.
תחשבו על יצרן הרכב האהוב עליכם. בטוח יש לכם כזה. ועל הדגם האהוב עליכם, גם כזה יש לכם. אני לא מדבר על פרארי או פורשה, אלא אם הן בהחלט ביכולות הכלכליות שלכם. אני מדבר על המכוניות שאנחנו באמת יכולים לקנות, ולא על מה אנחנו חולמים אם נעשה אקזיט.
למה דווקא אתם מחוברים לרכב כזה או אחר? או למותג כזה או אחר? ככל שאני חושב על זה יותר, נראה לי שדווקא חוויה אישית חיובית היא זו שיוצרת את ההחתמה הזו והאהבה למותג.
ולמרות מה שרשמתי, ההחתמה הזו היא בערבון מוגבל. בניגוד לבעלי חיים, ההחתמה אצלנו היא 'על תנאי'. עד שהנסיון האישי עם אותו מותג יגרום לנו להתחיל לפקפק בו אם בגלל תקלות ו/או שירות גרוע ו/או עלויות אחזקה גבוהות, או כולם יחד, ואז נעשה את השינוי.
עד אז, חפשו אותי בפיג'ו אדומה.
המאמר בשיתוף אתר CAR-PAD אתר הרכב של יואב פולס.
Recommended Comments
הצטרף לדיון
ניתן לפרסם הודעה כעת ולהירשם לאתר מאוחר יותר. במידה וכבר יש לך חשבון בפורום, התחבר כעת בכדי לפרסם באמצעות החשבון שלך.