בשנת 2011 הגיע ארצה הדור החדש של סיטרואן C4. מדובר בדור השני למכונית המשפחתית של סיטרואן, שהחליפה את הקסרה וה-ZX המיתולוגיות של היצרנית. בניגוד לדור הראשון שהציג עיצוב אוונגרדי וייחודי (כולל גלגל הגה שרק החלק החיצוני שלו מסתובב), הדגם החדש שומר על עיצוב סולידי ושגרתי הרבה יותר. גם תא הנוסעים ביצע קפיצת מדרגה בכל הקשור לאיכות החומרים ולרמת האבזור, שבהחלט יישרו קו עם מובילות הקטגוריה. היצע המנועים של סיטרואן C4 כולל שלושה מנועי 1.6 ליטר. שתי גרסאות בנזין, 120 ו-156 כוחות סוס, ושתי גרסאות דיזל. מנוע הבנזין החלש משודך לגיר ה-AL4 הישן (והלא מאוד טוב) של היצרנית, בעוד שאר המנועים (טורבו-בנזין וטורבו-דיזל) משודכים לגיר רובוטי חד מצמדי. הביצועים בסך הכל סבירים בכל הגרסאות, למעט גרסת הטורבו-בנזין שמציעה ביצועים טובים פלוס, אבל משודכת לגיר רובוטי לא מספיק טוב. מעבר לזאת מציעה ה-C4 החדשה נוחות נסיעה בינונית למדי, לא אותה רכות מלטפת שהייתם רגילים למצוא בצרפתיות של פעם.
איכות חומרים; רמת אבזור;
נוחות נסיעה; גיר רובוטי;
לא מיוחדת כמו ה-C4 המקורית