במוו X4 - מבחן דרך

במוו X4 מנסה לשחזר את ההצלחה של אחיו הגדול עם ממדים קומפקטיים יותר ומחיר זול יותר. הברקה או נפילה?

עם הצלחה קשה להתווכח. זה בדיוק המוטיב שהוביל את הבאוורים להוציא לשוק את במוו X4, אח קטן ל-X6 וגרסת קופה מעוצבת וסקסית ל-X3. ה-X4 הוא תמהיל של עיצוב קופה ספורטיבי, הבטחה להתנהגות "כמו של מכונית ספורט" ולעזאזל עם השימושיות.

לטעון בזכותו של ה-X4 היא משימה לא פשוטה. הוא משמעותית פחות שימושי מרוב מתחריו הפחות-או-יותר ישירים. עם מחיר שמתחיל ב-350,000 ש"ח ועולה עד 395,000 ש"ח (הרכב הנבחן) הוא גם יקר מרובם. האמת היא שאם אתם מחפשים טיעונים הגיוניים ללמה כן לקנות אותו, כנראה לחצתם על הלינק הלא נכון, כי כמעט ואין כאלה. אבל בשביל אנחנו פה, כדי לבדוק למה (והאם בכלל) דווקא כדאי לכם לוותר על האאודי Q5 או המרצדס GLC החדש וללכת הפעם עם בחירה קצת פחות שגרתית. ולעזאזל מה שתגיד הדודה. 

כמה זה 6 פחות קצת?

בכל הנוגע לעיצוב החיצוני של במוו X4 אי אפשר להתבלבל אפילו לחצי שניה. כלומר, אלא אם כן אתם מסתכלים עליו בתמונות בלי אבטיח לקנה מידה, אז אפשר להתבלבל ולחשוב שמדובר באחיו הגדול - ה-X6. העיצוב שלו הוא שילוב של המון אלמנטים מהמון דגמים אחרים של היצרנית, מלפנים הוא נראה כמעט זהה לחלוטין לאח ההגיוני והשימושי - X3, מאחור הוא מקבל את הפנסים של סדרה 4 וגג קופה משתפל ובמבט צידי, עם מספיק שמש מסנוורת בעיניים, אפשר למצוא דמיון בינו לבין אחד השיקוצים ההזויים ביותר שענדו את סמל הפרופלור הכחול - סדרה 3 GT.

ככה או ככה, קשה להישאר אדיש אליו. ההגיוניים שביננו יתחלחלו למראה גוף הקופה שגוזל מרווח ראש יקר מהנוסעים מאחור (על כך בהמשך) ומנפץ כל אשלייה באשר לשימושיות. אלה המונעים ברגש ונמצאים ביחסים טובים יותר עם האונה הימנית של מוחם יראו פה יצירת מופת תוך שהם ממלמלים "בונ'א, זה רעיון גדול. גם ג'יפ, גם קופה, מה עוד אפשר לבקש בחיים?". איפה אתם נמצאים במשוואה הזו תצטרכו להחליט בעצמכם.

שחור וגרמני

למרות שצבעו של רכב ההדגמה הוא דווקא לבן מאוד, הכניסה לתא הנוסעים מלווה באגרוף של שחור ישר לארובות העין. מלבד משטח פלסטיק בצבע חום על הקונסולה המרכזית (זו שמקיפה את ידית ההילוכים וגלגל השליטה של ה-i-Drive) כל תא הנוסעים כולו נראה כאילו הוא נטבל בפחית של צבע שחור. הדשבורד, ההגה, המושבים, כולם שחורים. נכון, יש כאן קצת שחור פיאנו מבריק וחום כהה שקצת שוברים את השממון אבל הראשון עדיין שחור והשני ככה מכדי שתשימו לב שהוא לא.

גם העיצוב עצמו של תא הנוסעים, הקווים, המשטחים והכפתורים, גם הוא שחור. אם כי לא במובן הקלאסי של המילה. הוא פשוט חסר כל אופי. כל הכפתורים מלבניים, ופחות או יותר באותו גודל, לוח המחוונים שטוח ועיצובו חסר מעוף. גם המסך של מחשב הדרך (בלוח המחוונים) קטן מדי וממוקם נמוך מדי. למרות שאת השעונים עצמם מקיפות טבעות אלומיניום דקות, התחושה היא עדיין שמישהו שם במינכן יכל להשתדל קצת יותר, על אחת כמה וכמה לאור העיצוב החיצוני שגובל בפרובוקטיביות.

בלילה, עם הדלקת האורות המצב נהיה טוב עוד פחות, אפילו מעט קלישאתי מדי לטעמי. כל הכפתורים בתא הנוסעים מוארים בכתום אדמדם שמנסה כאילו לצרוח עלי שאני יושב במכונית ספורט רושפת אש אך בפועל נראה כאילו נתלש מהאייטיז. תמיד חשבתי ש"תאורת אווירה" זה גימיק זול שכל תפקידו בחיים זה להראות ללקוחות ש"הנה, התקדמנו לשנות האלפיים", אבל כשאני יושב כאן במכונית של כמעט 400 אלף שקל, חסרונה מורגש ואני מתחיל לזמזם את שיר הנושא של "אביר על גלגלים" בלופ חסר שליטה.

אבל למרות היותו "שחור" הוא עדיין גרמני. איכות החומרים, ההרכבה, וכל דבר אחר שתבחרו להצמיד לו את המילה "איכות" - מצוינת. החומרים רכים ונעימים למגע כאשר רוב חלקי תא הנוסעים מכוסים בעור שמצליח להרגיש גם רך ונעים מספיק ובו בזמן גם עמיד לשנים ארוכות.

המרווח בתא הנוסעים העלה אצלנו סוגייה מעניינת. אלירן (1.80 מ') נכנס ויצא כשהוא סובל מסימפטומים של קלסטרופוביה ומסנן שהמושב האחורי הוא, איך לומר, לא מאוד מרווח. אני (1.79 וחצי מ') נכנסתי ולא הבנתי על מה הוא מתלונן. אמת, יכל להיות נחמד עם קצת יותר מרווח לראש וגם המושב האחורי מעט נמוך מדי ביחס לרצפת הרכב, אבל ממש לא נורא. המסקנה היא כזו - מתחת למטר שבעים ותשע וחצי, אין בעיה. מעל למטר שמונים, צפוף.

על תא המטען כבר היו הרבה פחות חילוקי דעות. אמנם כשלעצמו הוא לא קטן (500 ליטר) אך לעומת זה של ה-X3 (550 ליטר) הוא מרגיש מצומק. מה גם שצורת הגג ללא ספק משפיעה על השימושיות והאפשרות לשנע חפצים עם צורה מוזרה. מחיר העיצוב, אין מה לעשות.

רשימת האבזור של במוו X4 לא מרשימה במיוחד, אבל גם לא קצרה עד כדי הרמת גבה. כך למשל, יש כאן שקע USB, שלא כמו אצל יצרנית אחרת שמשוכנעת משום מה שכולם מאחסנים את המוזיקה שלהם על כרטיסי SD. יש גם את כל החשמול הסטנדרטי - מושבים, מראות (מתכהות כולן), הנעה וכן כל האוטומטיזציה שמקובל לקבל - בקרת שיוט, אקלים, אחיזה, משיכה ויציאה מהמקום. קצת חבל שאין בנמצא מערכות בטיחות אקטיביות שהיו יכולות להמתיק מעט את העניין.

ונעבור למופע המרכזי

בחזיתו של במוו X4 שוכן מנוע בנזין 2.0 ליטר מוגדש טורבו שמוצע בשני הספקים - 184 כ"ס בגרסת 20i או 245 כ"ס בגרסת 28i שהיא זו שנבחנה. יש גם דיזל, 20d שמו ו-2.0 ליטר נפחו. כל המנועים משודכים לתיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם שמונה הילוכים ולמערכת ההנעה הכפולה של במוו, xDrive, שמסוגלת להעביר עד 100% מהמומנט בין הסרנים לפי הצורך. מנוע שני הליטרים של ה-X4 התברר כשתיין לא קטן ובסוף המבחן צריכת הדלק הראתה 7.5 ק"מ לליטר לא מאוד מזהירים, תוואי נסיעת המבחן כלל תנאים מעורבים עם נהיגה עירונית ובין עירונית, מעט פקקים ומעט נהיגה נמרצת.

על איכות הנסיעה בבמוו X4 אני יכול לכתוב רק שבחים. בידוד הרעשים קרוב למושלם, תגובת המנוע כמעט מיידית ותיבת ההילוכים משחקת את עצמה רציפה לחלוטין עם העברה כמעט חלקה לחלוטין של הילוכים. המתלים הם נקודת התורפה היחידה של המכונית הזו, וגם כאן מדובר על התקטנות. רכבים גבוהים גם ככה מקבלים לרוב מתלים מעט קשיחים יותר כדי להתמודד טוב יותר עם העברות משקל וזוויות גלגול, וכאן בגלל היותו ה-X4 גם אמון על "התנהגות ספורטיבית", המתלים קשים עוד יותר והופכים את הנסיעה לפחות נוחה ממה שהיה ניתן לצפות.

אבל התגמול הוא כמעט מיידי עם הפניית ההגה. כשקיבלתי את הרכב (וגם כשהחזרתי אותו למען האמת) והחבר'ה מאולם התצוגה ניגנו לי באוזן "הוא נוסע כמו מכונית ספורט, רק גבוה". אני חייב להגיד שהייתי (לא מעט) סקפטי, אבל אני שמח להגיד שהתבדיתי, לפחות בערך. ההגה זריז ומדויק להפליא והוא אחד החשמליים המתקשרים ביותר שיצא לי לאחוז, שהמתלים מספקים שפע של התנגדות ודוחקים את הצמיגים עמוק לתוך האספלט והמרכב כמעט ואינו נוטה הצידה בסיבובים או קדימה-אחורה תחת האצה ובלימה. יחד עם זאת, למרות שבמוו הם במוו, הם עדיין לא יכולים לחוקי הפיזיקה, ולהסתיר 1845 ק"ג וגובה של 162 ס"מ זה לא עניין של מה בכך. התחושה היא עדיין לא של "מכונית ספורט" אלא של ג'יפון שיודע טוב מאוד מה עושה גם בכבישים מפותלים, אך עדיין ג'יפון.

במוו X4 - סיכום

24 שעות הם זמן קצר מדי כדי לשנות רושם ראשוני, ואני חייב לציין שהרושם שהיה לי אודות במוו X4 לא היה מאוד חיובי. הוא נראה לי תמיד, בדיוק כמו אחיו הגדול, ג'יפ מיותר שכל תפקידו ליצור רושם על הסובבים. הוא יקר ופחות שימושי מה-X3 ולא באמת מציע שום דבר מעבר לו (חוץ מפנסי LED/קסנון שמגיעים כאן כסטנדרט ושם כאופציה).

ה-X4 לא יהפוך ל-X6 הבא משתי סיבות עיקריות. הרוכשים ההגיוניים יעדיפו כאמור את אחד המתחרים, מבית או מחוץ, ואלה שמחפשים להרשים לא יסתפקו ב"X6 קטן" כי זה לא באמת מרשים. מה שנשאר הם אותם אנשים שאוהבים את העיצוב והשימושיות פחות מפריעה להם. כך או אחרת, בתור ג'יפון איכותי, יוקרתי, נעים ומגניב להחריד, קשה למצוא רכב שעושה את העבודה הזו טוב יותר. אה, רגע, ריינג' רובר איווק.

במוו X4 בקטלוג הרכב של CarsForum
במוו X4 - מפרט טכני להורדה