פיג'ו 2008 אוטומטית – מבחן דרך

פיג'ו 2008 אולי לא מציע עיצוב חיצוני מוחצן ויחידות הנעה מתקדמות, אבל הוא כן מציע צריכת דלק ונוחות נסיעה מפתיעות לטובה. מבחן דרך לרכב הפנאי העירוני החדש של פיג'ו.

פיג'ו 2008 שמה את היצרנית הצרפתית בכיוון הנכון, בזמן הנכון. שוק הרכב הישראלי צמא לג'יפונים עירוניים קטנים, שמהווים אלטרנטיבה מעניינת למכונית המשפחתית הסטנדרטית בתצורת הסדאן שסוף סוף קצת נמאסה על הלקוחות. ניסאן היא זו שמובילה כרגע את קבוצת האלטרנטיבות האלו, עם הג'וק המצליח שלה. אבל לא לעולם חוסן. שברולט ואופל כבר עושות לג'וק חיים קשים עם הטראקס והמוקה שלהן. רנו קפצ'ור מתחרה גם הוא על ליבם של הלקוחות עם עיצוב משובב, סקודה יטי עבר לאחרונה מתיחת פנים ומתחרים חדשים נוספים עתידים להגיע בחודשים הקרובים לשוק המקומי.

לאחר שנים ארוכות בהם התקשתה פיג'ו לשחזר את הצלחתם של דגמי ה-205 וסדרת דגמי ה-X06, נדמה שהיצרנית הפיקה סוף סוף לקחים וחזרה לאותם ערכים שאפשרו לדגמי העבר להצליח – התנהגות כביש מהנה שאינה גובה מחיר בנוחות הנסיעה היום-יומית. את ה-208 הקטנה, עליה מבוסס ה-2008, כבר פגשנו כאן במערכת האתר בשתי הזדמנויות שונות והתרשמנו שהיא אכן נאמנה לאותם ערכי עבר. מה זה אומר לגבי האח הגדול ודמוי השטח? סיבה טובה לצאת למבחן דרך.

בניגוד לרוב המתחרים האחרים, שעוצבו בצורה מוחצנת וייחודית (כל דגם והמוחצנות שלו), פיג'ו 2008 עוצב בצורה שגרתית הרבה יותר. הוא לא ממש נראה כמו ג'יפון אלא יותר כמו גרסת סטיישן מוגבהת קלות. הוא גם רחוק מלהיות מסובב ראשים, למרות שבסך הכל עיצובו נעים לעין ומוצלח בסך הכל. קצת חבל, כי חלק מהסיבות שגרמו למתחרים כמו ניסאן ג'וק להצליח היה העיצוב החיצוני, שגרם לרבים להתאהב ברכב עוד לפני שנהגו בו.

גם בפנים העיצוב שגרתי למדי ותא הנוסעים מבוסס בכבדות על זה של ה-208. למען האמת זה לא חריג ורוב המתחרים בקטגוריה עשו בדיוק את אותו הדבר, כלומר לקחו את תא הנוסעים של הסופר-מיני התורנית עליה מבוסס הג'יפון והעתיקו אותו כמעט אחד לאחד. לכן לא מפתיע לגלות שה-2008 סוחב איתו את אותו עיצוב ייחודי שאפיין את ה-208, עם גלגל ההגה הנמוך ולוח השעונים הגבוה.

העיצוב הזה דורש תקופת הסתגלות מסוימת מצד הנהג. אנשים גבוהים כמוני יגלו שעליהם להנמיך את הכיסא לגובה מינימום כדי לסגל תנוחת נהיגה נוחה, מה שיגרור תנוחת ישיבה נמוכה למדי. עוד פספוס של ה-2008, כי תנוחת ישיבה גבוהה היא עוד אחת מאותן סיבות שמושכת לקוחות לסגמנט הג'יפונים. אבל אחרי שמתגברים ומתרגלים, מגלים שדי נוח בעמדת הנהג. זאת פיג'ו כמו שאני אוהב אותה, או ליתר דיוק כמו שאהבתי אותה פעם, עם מושבים נוחים וגלגל הגה שנופל בדיוק לידיים.

רכב ההדגמה בו אני נוהג הוא מרמת האבזור האמצעית של פיג'ו 2008, רמת האבזור Active, שאינה מגדירה מחדש את גבולות הקטגוריה והיא ממוצעת למדי בסך הכל. יש כאן מערכת שמע מקורית עם מסך מגע צבעוני, דיבורית בלוטות', בקרת שיוט, חיישני חניה מקוריים עם תצוגה על מסך מערכת השמע, פסי גגון אורכיים וחישוקי סגסוגת קלה בקוטר 16 אינטש'. רכב ההדגמה צויד גם בגג שמש פנוראמי מרשים למדי הכולל תאורת אווירה כחולה וחביבה במסגרתו שמוצע בתוספת תשלום – גימיק חביב למדי אך לא מאוד שימושי בקיץ הישראלי החם.

אז מה בכל זאת חסר? כל מיני דברים קטנים שאולי לא כל כך שמים לב אליהם כשעוברים על הקטלוג. למשל – משענת יד למושב הנהג או משענת יד מרכזית ליושבים מאחור. גם פתחי מיזוג ליושבים מאחור לא יזיקו בקיץ הישראלי, כמו גם מערכת בקרת אקלים דיגיטלית (שקיימת רק בדגם ה-Premium הבכיר). בסעיף הנדסת האנוש כדאי לציין גם את העדרם של מחזיקי כוסות כלשהם והעדרו של תא אכסון למשקפיים.

לפיג'ו 2008 בסיס גלגלים קצר יחסית באורך של קצת פחות מ-245 סנטימטרים. לשם השוואה, ליטי של סקודה יש כמעט 13 סנטימטרים יותר ולקפצ'ור של רנו יש למעלה מ-7 סנטימטרים יותר. רק הג'וק של ניסאן יושב על בסיס גלגלים קצר יותר, ב-0.7 סנטימטרים בלבד. ומה כל המספרים האלו אמורים להגיד לכם? שהמושב האחורי של ה-2008 הוא אחד מהפחות מרווחים בקטגוריה ומציע מרווח ברכיים מצומצם למדי למבוגרים בגובה ממוצע פלוס. המושב האחורי גם צר יחסית, מה שיהפוך ישיבה של שלושה מבוגרים בו ללא נוחה. בנוסף זווית משענת הגב של המושב האחורי זקופה מידי ולא נוחה לישיבה ארוכה.

מאחור המצב טוב הרבה יותר. תא המטען גדול יחסית ומתהדר בנפח הטענה של 350 ליטרים – גדול משל הג'וק והיטי אבל קטן מזה של הקפצ'ור. הוא גם נוח מאוד לשימוש, בזכות הדלת הגבוהה וסף ההטענה הנמוך שמיושר כמעט לחלוטין עם רצפת תא המטען. חבל רק שכיסוי תא המטען לא נפתח ביחד עם הדלת וגם כשמרימים אותו באופן ידני הקיפול שלו לא מספיק נוח.

הגרסה האוטומטית של פיג'ו 2008 אותה קיבלתי לנסיעת המבחן היא גם הגרסה שצפויה להיות הנמכרת ביותר בישראל. היא מצוידת במנוע בנזין בנפח 1,600 סמ"ק ובהספק מרבי של 120 כוחות סוס. תיבת ההילוכים היא אוטומטית רגילה עם 4 הילוכים הכוללת גם אפשרות לתפעול ידני ומצבי Sport ו-Snow. בנוסף מציעה פיג'ו את ה-2008 עם מנוע 1.2 ליטר בנזין 82 כוחות סוס המשודך לגיר ידני או רובוטי (5 הילוכים בשני המקרים) ובהמשך תציע (אולי) גם גרסת דיזל עם גיר רובוטי שמבטיחה צריכת דלק נמוכה במיוחד.

גרסת ה-1.6 ליטר מצוידת במנוע ה-1.6 ליטר המוכר של הקבוצה ובתיבת ההילוכים האוטומטית הוותיקה AL4. כן כן, זאת אותה תיבת הילוכים שהולכת עם היצרנית מאז שנת 1999 ועד היום, רק שעכשיו ההתנהגות שלה הרבה יותר טובה והיא מרגישה עכשיו כמו שהייתה אמורה להרגיש בתחילת שנות ה-2000. היא עדיין מחזיקה את ממיר המומנט נעול לזמן ארוך יחסית ועדיין הורדת ההילוכים שלה בזמן בלימה לא מספיק חלקה, אבל היא נעדרת את אותן מוזרויות שעצנו כל כך את הנהגים בדגמי העבר. מי שממש מתגעגע יוכל להעביר את התיבה למצב Sport, שגורם לתיבה להתנהג כמעט כמו תיבות ה-AL4 "של פעם".

אבל עם כל הרצון לשפר, יש גבול למה שאפשר לעשות עם תיבת הילוכים אוטומטית מיושנת הכוללת 4 הילוכים בלבד. לפיג'ו כבר יש תיבת הילוכים אוטומטית חדשה וטובה יותר עם שישה הילוכים, זו שמותקנת בדגמי ה-3008 וה-5008. טוב תעשה היצרנית עם תתקין את אותה התיבה גם ב-2008, שתיבת ההילוכים המיושנת הזאת מסרסת מאוד את ביצועיו. צריכת הדלק, אגב, דווקא הפתיעה לטובה ועמדה על כ-11.5 קילומטרים לליטר במסלול נסיעה משולב. זאת בדיוק צריכת הדלק שקיבלנו ביטי, שמצויד במנוע ובתיבת הילוכים מתקדמים משמעותית.

נוחות הנסיעה של פיג'ו 2008 מרשימה לטובה, במיוחד כשנזכרים שמדובר באחת מנקודות התורפה העיקריות של רוב מתחריו. ג'יפונים המבוססים על סופר-מיני קטנות נוטים לא אחת להיות קשיחים וקופצניים. אבל ב-2008 אין בעיה כזאת. נכון, הוא עדיין פחות נוח מהאחות הקטנה ה-208 אבל עדיין נוח יחסית ומציע כיול מתלים טוב שמצליח להתמודד היטב עם רוב פגעי הכביש הישראליים. ביחד עם מושבים קדמיים נוחים (האחוריים כאמור נוחים פחות), מתקבל רכב שנוח להעביר בו נסיעות ארוכות.

וכמו שהבטיחו בפיג'ו, נוחות הנסיעה הזאת מגובה בהתנהגות כביש טובה ומהנה. שמחתי לגלות שחדוות ההגה שאפיינה את ה-208 עברה כמעט בשלומה גם לכאן וה-2008 פשוט שמחה להיכנס אל תוך הסיבובים. התנהגות הכביש שלה מהנה וכיפית, גם אם מסורסת מעט בעקבות תיבת ההילוכים האוטומטית המיושנת.

פיג'ו 2008 – סיכום

ה-2008 רחוק להיות מושלם. המושב האחורי שלו לא מספיק מרווח ויחידת ההנעה שלו סובלת קשות מתיבת ההילוכים האוטומטית המיושנת, שמסרסת את המנוע. גם העיצוב הוא סוג של חיסרון, כיוון שה-2008 לא באמת נראה כמו ג'יפון וגם לא מרגיש כזה מבחינת תנוחת הישיבה שאינה גבוהה מספיק. אבל יש לו גם לא מעט יתרונות. נוחות הנסיעה שלו היא מהטובות בקטגוריה והתנהגות הכביש שלו גם היא מהטובות ביותר שאפשר למצוא כיום. הוסיפו לזה מחיר אטרקטיבי יחסית, שנמוך מזה של היטי או הג'וק – וקיבלתם חבילה שבהחלט יכולה לקרוץ ללא מעט לקוחות.

אם אהבתם את העיצוב שלו (ובנינו, זה הפרמטר החשוב ביותר ברכב פנאי עירוני) – לכו עליו בלב שלם. הוא לא יאכזב אתכם. לא בצריכת הדלק, לא בהתנהגות הכביש ולא ברמת השימושיות.

פיג'ו 2008 בקטלוג הרכב של CarsForum
פיג'ו 2008 - מפרט טכני להורדה